ארגז כלים

ארגז כלים

ארגז הכלים של הפיזיותרפיסט – רשימה חלקית וזמנית
• TENS
• גלים קצרים
• אולטרה סאונד
• כריות חימום
• דיקור מערבי
• כוסות רוח
• תרגילים
• קינזיולוגיה יישומית
• רכבות אנטומיות
• ROLLFING
• מקנזי
• מייטלנד
• מליגן
• MYO FASCIAL RELEASE
• קינזיוטייפינג
• מוביליזציות
• WHIRLE POOL
• הידרותרפיה
• גלי הלם
• NEURO DINAMICS
• נשימה מעגלית
• עיסוי
• דמיון מודרך
• מתיחה
לכאורה עם ארגז כלים כזה, מלא וגדוש בכלים חדשים ונוצצים ואחרים שכבר העלו חלודה, יכולותיו של הפיזיותרפיסט להתמודד עם שלל הבעיות שהוא נתקל בהן בעבודתו במכון הייתה מעולה. נפתח את הארגז נמצא את הכלי המתאים ,נטפל ונצליח. לשמחת המטופל ולסיפוקנו המקצועי.
אלא שאין זה ארגז כלים .זהו ארגז צעצועים בו כל ילד (פיזיותרפיסט ) מוצא את הצעצוע האהוב עליו ובעזרתו הוא מטפל בכל בעיה.
אם נצא לרגע מעולם המטפורות נראה שכל פיזיותרפיסט בוחר לו מסיבה כלשהי שיטת טיפול או קומבינציה של 2-3 שיטות שבעזרתן ובעזרתן בלבד הוא מטפל.
על כך אמר פרופ' דניאל כהנמן: משעה שאימצת תיאוריה והשתמשת בה ככלי בחשיבתך, תתקשה במידה יוצאת דופן להבחין בפגמיה ( עיוורון תלוי תיאוריה. לחשוב מהר לחשוב לאט עמ' 309).
ארגז הכלים אינו של הפיזיותרפיסט אלא במקרה הטוב, של הפיזיותרפיה. אין פיזיותרפיסט בודד המכיר ומיומן בטיפול בעזרת כול אפילו רוב ה "כלים".
ה "עושר" הזה שמור לנו לרעתנו, משום שזהו מצב כאוטי. אין פיזיותרפיה, יש אוסף של אנשים, שלמדו אמנם לתואר הראשון פחות או יותר אותו הדבר, אבל מכאן ואילך מתפזרים להם לרסיסי פילוסופיות טיפוליות ושיטות טיפול שונות, שבמקרים רבים סותרות לחלוטין בגישתן ולא יכולות לגור בכפיפה אחת: למשל, מקנזי שאומר: אל תיגע לעומת מליגן ומייטלנד שכל שיטתם מבוססת על מובילזיציות.
בהחלט ייתכן שכל "כלי" יעיל במידה כזאת או אחרת במצבים מסוימים, אבל שורש הרע הוא בכך שהמצב ההיפותטי שבו לכל פיזיותרפיסט יש בארגז הכלים שלו את כל או חלק גדול לפחות מהכלים , והוא בוחר בכל מצב את הכלי המתאים, לא קיים במציאות. במציאות, לכל פיזיותרפיסט יש מספר קטן של כלים, שבהם בחר ובהם הוא משתמש שוב ושוב. והרע מכל הוא שכל אחד בוחר בכלים אחרים.
מדוע זה רע? נחשוב לרגע על מקצועות רפואיים או פרה רפואיים אחרים. לכל מקצוע כזה ברורים סוג הבעיה או הבעיות בהם מטפלים. קרדיולוגים בלב, רופאי עיניים בעיניים, הפרעות בתקשורת בבעיות שמיעה ודיבור וכיו"ב. בכל תחום כזה יש שדה מחקר שמעמיק את הידע הקולקטיבי של העוסקים בתחום, ועם העמקת הידע, מתפתחים כלים חדשים לטיפול המבוססים על הידע החדש, כאשר כל העוסקים בתחום מתעדכנים, רוכשים את הכלים החדשים והתחום כולו צועד קדימה. ( טוב, ברור שלא כולם צועדים באותו קצב, וגם ברור שבכל התחומים יש גישות שונות, ויכוחים וחילוקי דעות, אבל ככלל, יש קונצנזוס רחב ובסיסי שלו כולם שותפים)
במה שונה מקצוע הפיזיותרפיה? ובכן שימו לב בבקשה לשם של המקצוע שלנו: פיזיותרפיה פירושו: טפול באמצעים פיזיים. טוב ויפה. אבל טיפול במה? מהו התחום בתפקודי הגוף השונים שאנו ממונים עליו?.
בויקיפדיה כתוב ,מן הסתם מפי בעלי סמכא : " פיזיותרפיה היא תחום פרה רפואי העוסק באבחון, שיקום ומניעה של בעיות במערכת התנועה. התחום עוסק בשיפור יכולות תפקודיות וטיפול בבעיות עצב, שריר ושלד". סוף ציטוט.
ובכן, פיזיותרפיה איננה עוסקת בבעיות עצב ,שריר ושלד. בזה עוסקים בהתאמה: נוירולוגים ,נוירוכירורגים ואורתופדים. הפיזיותרפיה כן עוסקת בחלק הראשון של הגדרת ויקיפדיה לאמור – בבעיות במערכת התנועה.
אם הבעיות במערכת התנועה נובעות מבעיה נוירולוגית ,אין ביכולתו של הפיזיותרפיסט לתקן את הבעיה הנוירולוגית, אבל הוא יכול, במידה מסוימת, להשפיע על הבעיה התפקודית שהיא גורמת. פיזיותרפיסט לא יכול לרפא מחלת שרירים או פציעה בשריר. הוא יכול רק לחזק את השריר ( או נכון יותר להדריך את המטופל כיצד לחזק את השריר) או להאריך את השריר. פיזיותרפיסט לא יכול לעשות דבר בכל הקשור בעצמות או במפרקים. מה, אם כן, משמעות המושג "בעיות במערכת התנועה"? אני מציע את ההגדרה הבאה: תפקידה של הפיזיותרפיה להביא לטווח תנועה מלא ,בכוח מלא וללא כאב. באשר לתפקוד, גם כאן יש לבדוק את הדברים לעומק. לשם כך אני מציע לקרוא את הפוסט: "מעטפת תפקודית".
באשר למערכת העצבית – זוהי קטגורית משנה שיכולה להשפיע הן על טווח התנועה ( למשל כאשר יש לחץ על שורש העצב) הן על הכוח ( עקב שורה של פתולוגיות עצביות) והן כמובן על כאב. וכל אלה כלולים במשפט : " טווח תנועה מלא ,בכוח מלא וללא כאב".
באשר לפתולוגיות עצביות אחרות הקשורות בעיקר במערכת העצבים המרכזית ,הן נכללות בתחום של שיקום נוירולוגי שאיני עוסק בו ועניין זה כבר מוזכר בפוסט אחר.
אנו מתקרבים למטרה – מתוך שלושת התפקידים שהזכרנו ,טווח התנועה הוא המטרה החשובה ביותר והראשונה בסדר הפעולות. עניין זה נידון בהרחבה בפוסטים אחרים ובספרי.
ובאשר לארגז הכלים – בהסקה לוגית ממה שנאמר עד כה, המדד לחשיבותו של כלי היא תרומתו להשגת המטרות שהזכרנו ובראש וראשונה טווח התנועה. אינני בא לבקר שיטה זו או אחרת, אני רק מנסה לעשות סדר בארגז.