היו, יש ויהיו לי הרבה מאוד דברים להגיד על עולם הפיזיותרפיה. מתוך כך גם נולד המושג : "אלישע'ס קונספט.
מה שיש לי לומר מעולם לא היה כדי לבקר משהו או מישהו ולא להתריס, אלא כי חשבתי, ועודני חושב שאם אני יכול לתרום לעולם המקצועי בו אני חי, עלי לעשות זאת גם אם אהיה בודד במערכה, גם אם יופנו אלי חצי ביקורת מכל עבר וגם אם חלק מהאנשים יכעסו או יפגעו.
עד כאן למה בלוג, ועכשיו למה עכשיו: את דעתי בנושאים שונים הקשורים לפיזיותרפיה העליתי במשך השנים בדרכים שונות: בשיח עמיתים, בספר שכתבתי ותקופה מסוימת וקצרה בפוסטים בפייסבוק. ומעשה שהיה כך היה: לפני מספר שנים, החלטתי להיות נאמן לעצמי עד הסוף ולהוציא את כל מכשירי האולטרה סאונד ממכוני ד.ק.ל פיזיותרפיה. דעתי בנושא הטיפול באולטרה סאונד בפרט ובאלקטרותרפיה בכלל הייתה ידועה לכל. עובדי ד.ק.ל . הסכימו אתי ורק מעטים חשבו שיש מקום לטיפול בעזרת אלקטרותרפיה ואולטרה סאונד בכלל זה.
כאמור, החלטתי "ללכת עד הסוף" ולהוציא את מכשירי האולטרה סאונד מהמכונים של ד.ק.ל.
אספתי את כל המכשירים ,סידרתי אותם בשורה וצילמתי. את הצילום פרסמתי בפייסבוק והוספתי פוסט קצר שחתמתי אותו במשפט הבא : "אני מקווה שבמשך הזמן יוצאו מכשירי האולטרה סאונד מכל המכונים בארץ – פיזיותרפיסטים ,זה בידיים שלכם".
את מטר החרפות והגידופים שקיבלתי, אני מעדיף להשאיר מאחור. בהתחלה הייתי המום ולא הבנתי מדוע הדבר עורר זעם כה רב. אני חושב שבסופו של דבר הבנתי. דמיינתי לעצמי פיזיותרפיסט, עם שנות עבודה רבות שמשתמש באלקטרותרפיה דרך קבע בעבודתו מתוך אמונה שאכן הוא מועיל בכך למטופל ויום אחד באים ואומרים לו: כל מה שאתה עושה הוא חסר ערך. נו, לא תכעסו?.
את דעתי בנושא לא שיניתי, אבל מהפייסבוק נפרדתי לשלום ושוב לא פרסמתי שם פוסטים מכל סוג.
נער הייתי וכבר לא. חיפשתי לי דרך לפרסם את הדברים המקצועיים שלצניעות דעתי יכולים להועיל. ידעתי ,שחלק מהם עלול להרגיז ולגרום לתגובות בהתאם.
אינני מתכוון לאפשר להגיב לפוסטים שיפורסמו בבלוג. לא מכיוון שאני חושש להתעמת עם דעות שונות משלי אלא מכיוון שאינני רוצה להפוך אותו לפייסבוק שני. אני מציע לקורא ולקוראת הנכבדות והנכבדים לקחת את הדברים כסוג של ראיה קצת אחרת. אין צורך להסכים אלא, אולי, לעצור לרגע להתגבר על ההתנגדות הטבעית לחלוטין למקרא דברים שעשויים להיות שונים עד שונים מאוד ממה שחשבתם עד כה ולנסות לבחון אותם כהווייתם. אם לא תסכימו לרעיון, אולי תסכימו לחלק ממנו? ואם לא תסכימו אפילו לחלק אולי זה יעלה לכם מחשבות חדשות משל עצמכם?
אני ,אינני יכול לעשות דבר מעבר להעלות על הכתב את הדברים ולהציע אותם לציבור העוסקים בתחום הפיזיותרפיה. האם יקראו? האם יקבלו? ומה יעשו? .זה כבר אינו תלוי בי. אני את שלי עשיתי ואני שלם עם הדברים.
