שיקום לאחר אירוע מוחי [CVA]

בעיקרון עדיף ששיקום לאחר אירוע מוחי יתבצע במרכז שיקום על ידי צוות רב מקצועי בהתאם לסוג הפגיעה וחומרתה. אבל, לצערנו לא כל נפגע באירוע מוחי מגיע לשיקום במרכז שיקום. אם מכיוון שהפגיעה שלו קלה יחסית ואם מסיבות אחרות. מכל מקום חשוב ביותר לקבל טיפול סמוך ככל האפשר: לשחרור מבית החולים. בשלב זה, על ידי טיפול נכון, ניתן לקבל את התוצאות הטובות ביותר ולמנוע נזקים בלתי הפיכים היכולים להיווצר עקב חוסר טיפול או טיפול לא נכון [למשל קונטרקט ורות-שהן קיצור של רקמות שלא מאפשר תנועה מלאה של האיבר הפגוע].
גם לאחר ששלב השיקום הראשוני הסתיים יש צורך בהמשך טיפול כדי לשמר את מה שהושג בשיקום ולטפל בבעיות שונות שנוצרות כתוצאות לוואי של הפגיעה.

חשוב להבין כמה עובדות בסיסיות באשר לשני המצבים שהוזכרו:

1.המצב האקוטי בשבועות הראשונים לאחר הפגיעה: בשלב זה יש כמעט תמיד התאוששות מסוימת של רקמת המוח שנפגעה. תאים מוח רבים באזור הפגוע לא נפגעו עד כדי מות התא אלא נמצאים בסוג של הלם ממנו הם בהחלט עשויים להתאושש. כשזה קורה רואים חזרה של תנועות ופונקציות שונות. ההחלמה הזאת אינה תוצאה של הטיפול הפיסיותרפי אבל חשוב שכאשר היא מתרחשת היא תלווה בטיפול מתאים שיפיק ממנה את המקסימום. גם כאשר רקמת מוח נפגעת באופן בלתי הפיך, לא הכול אבוד. לרקמת המוח יש תכונות פלסטיות. משמעות הדבר היא שבחלק מהמקרים רקמה מוח שלא נפגעה לוקחת על עצמה את תפקוד הרקמה שנפגעה. פעילות טיפולית יכולה לעודד תהליך כזה. גם במצבים שרקמת המוח נפגעה באופן בלתי הפיך ורקמה אחרת לא לקחה את התפקוד של הרקמה הפגועה, עדיין לא הכול אבוד. ניתן להחזיר פונקציות שונות כמו הליכה, שימוש ביד הפגועה למטרות שונות. החזרת שיווי משקל ועוד על ידי לימוד של דרכים אלטרנטיביות לביצוע המטלה שנפגעה. נכון שבמקרים רבים האלטרנטיבה אינה באותה איכות. כמו המקור אבל העיקר הוא עצם יכולת התפקוד. לטיפול בשלב הזה יש חשיבות עצומה למצבו הנפשי של המטופל. העובדה שהוא רואה שיש דרך לצאת מהמצב בו הוא נמצא ויש דרכים להתמודד אתו היא אלטרנטיבה חשובה ביותר למול האפשרות של שקיעה בדיכאון וייאוש נוכח המצב הקשה, יש להודות, שבו נמצא נפגע מאירוע מוחי.

2.המצב הכרוני לאחר שלב השיקום הראשוני: בשלב מסוים ברור לכל: הן למטופל, הן לקרובי משפחתו והן למטפלים שהשלב השיקומי הראשוני הסתיים ואין רואים יותר התקדמות משמעותית. זהו שלב קשה ביותר שבו מבין הנפגע ומבינים בני משפחתו שזהו המצב שאתו יצטרכו להתמודד למעשה לכל החיים.
כאן מתחיל שיקום מסוג אחר שבו לומד המטופל להתמודד ולתפקד במצבו החדש. כמו כן צריך בשלב זה ליצור רוטינה טיפולית שתפקידה לשמר את מה שהושג .חלק מהתפקודים שהושגו בשלב השיקום קשים לבצוע ומטופלים רבים נוטים לכן לוותר עליהם. תפקיד הטיפול בשלב הכרוני הוא לשמר את התפקודים האלה וכן לשמר טווחי תנועה, שיווי משקל וכו'.
יש לשים לב לדבר נוסף: מקובל על כולם שפעילות גופנית היא תנאי חשוב לבריאות כללית. זה נכון על אחת כמה וכמה אצל נפגע אירוע מוחי שהפעילות הגופנית היום יומית שלו מוגבלת. יש למצוא דרך לפעילות גופנית כללית שתתאים למצבו ואשר תהיה חלק משגרת יומו.