מעטפת תפקודית
מוסכם על העוסקים בפיזיותרפיה שתפקוד תקין הוא מטרת העל של הטפול הפיזיותרפי. מידת השיפור בתפקוד מקובל כמדד להצלחת הטיפול, אולם קיים קושי למקם את התפקוד בהקשר הטיפולי. כפי שאמר פיזיותרפיסט נבון: אין דבר כזה פונקציו – תרפיה.
כדי לטפל בנושא באופן יעיל יש תחילה להבדיל בין שתי קבוצות מטופלים:
1. מטופלים עם נכות ומגבלה גופנית קבועה כמו: קטועים, משותקים וכו' המטופלים בדרך כלל במרכזי שיקום.
2. הקבוצה השנייה הם מטופלים המגיעים למכון שהמגבלה התפקודית שלהם היא בת חלוף. לדוגמא: מטופלי כתף שהמגבלה שלהם היא קושי בלבוש. או הסובלים מכאבי גב ומתקשים לשבת זמן ממושך או לקום מישיבה וכיו"ב.
ניתן לומר על המטופלים מהקבוצה השנייה שיש להם TRANSIENT DISABILITY .
במקרים מהסוג הראשון, הפונקציה היא חלק מהטיפול והיא בחשיבות עליונה. למשל: ללמד קטוע לשים את הפרוטזה, ללכת אתה, לעלות מדרגות וכו'. ללמוד להשתמש באמצעי עזר, להדריך אותו באורח חיים שישרת את השגת הפונקציה ושימורה.
כאשר מדובר על הקבוצה השנייה, יש תחילה ליצור את התנאים לשיפור הפונקציה ורק אחר כך, במידת הצורך להתייחס לפונקציה עצמה.
לדוגמא: מטופל כתף שמתקשה להתלבש. כאשר נגיע אתו לטווח תנועה מלא וללא כאב לא יהיה צורך בדרך כלל להדריך אותו בנושא הלבוש. זה יבוא לבד עם השיפור בטווח. או למטופל הסובל מכאבי גב. כאשר נשיג טווח מלא וללא כאב לא נצטרך בדרך כלל ללמד אותו לשבת או לקום מישיבה.
תפקיד הטיפול במקרים כאלה הוא ליצור את התנאים לשיפור בפונקציה – טווח תנועה, כוח שרירים וכאב. או במילים אחרות – מעטפת תפקודית.
מדוע זה חשוב? כיוון שנושא הפונקציה קיבל חשיבות בלתי פרופורציונאלית בהקשר של הטפול הפיזיותרפי וההתרכזות בו מבלבלת ומפחיתה מיעילות הטיפול.
הגישה לדעתי צריכה להיות כדלהלן:
1. בבדיקת המטופל לפני תחילתה של סדרת טפולים יש לבחור 2-3 מגבלות תפקודיות לפי הצהרת המטופל וזאת רק כנקודת התייחסות לשיפור בהמשך. אין צורך וזה בזבוז זמן למלא שאלון תפקודי הסורק את כל המגבלות התפקודיות. רובן יפתרו מעליהן עם השיפור במעטפת התפקודית.
2. לטפל בו לפי הממצאים הקליניים.
3. במקביל לבדיקה הקלינית לפני ,תוך כדי ולאחר כל טיפול יש לשאול אותו לגבי ההתקדמות באותן 2-3 פונקציות בהן התקשה. התשובה תיתן לנו פרמטר נוסף ביחד עם הבדיקה הקלינית להעריך את ההתקדמות.
4. במידה והפרמטרים של הבדיקה הקלינית יהיו תקינים אבל המטופל עדיין יתלונן על קושי בתפקוד, אז יש מקום לבדוק האם יש צורך בהתייחסות ספציפית לתפקוד עצמו.
