newlogo

מתי לסיים טיפול וכיצד להעריך מה השגנו

מתי לסיים טיפול וכיצד להעריך מה השגנו

הטיפול הפיזיותרפי הוא טיפול רפואי. הוא צריך להתייחס לבעיה שבעטיה פנה המטופל, ולפתור אותה. לצערנו, בדומה לבעיות רפואיות רבות אחרות, לא תמיד ניתן לפתור את הבעיה שבעקבותיה פנה המטופל ב100% . מהו, אם כן, הקריטריון שיגדיר את הנקודה שבה נסיים את הטיפול, וכיצד נעריך את מידת הצלחתו?
אני מציע שלשה קריטריונים להפסקת הטיפול:
מצב א': הביעה נפתרה ב 100% - טווח התנועה מלא ולא כאוב, אין מגבלה תפקודית, והמטופל מעריך סובייקטיבית שהבעיה נפתרה.
מצב ב': חל שיפור בטווחים, בתפקוד ובהערכה הסובייקטיבית של המטופל את מצבו אבל ההתקדמות נעצרה מבלי להגיע לפתרון מלא (100%).
מצב ג': הטיפול לא הביא לשיפור כלשהו באף אחד מהקריטריונים – בטווח התנועה, בתפקוד ובהערכה הסובייקטיבית של המטופל.
כפי שניתן לראות ,אינני כולל בקריטריונים שלי התייחסות נפרדת לכאב. אני מכליל אותה בהערכה הסובייקטיבית של המטופל את מצבו.
השיטה המקובלת ברפואה להערכת רמת הכאב ולמעקב אחר שינוי ברמת הכאב היא VISUAL ANALOGUE SCALE (VAS). לשיטה זו מספר חולשות:
א. הכאב אינו הקריטריון היחיד למצב המטופל.( ולדעתי גם לא החשוב ביותר)
ב. מניסיוני למטופלים יש נטייה לכוון גבוה מדי ברמת הכאב ( לדוגמא: לתת ציון של 10 כאשר ברור שרמת הכאב שלו איננה מקסימאלית).
ג. אין אפיון ולא קשר לפעולה, לפונקציה, לתדירות, לשעה ביממה וכדומה.
הדרך בה אני נוקט כדי להעריך את המצב ואת השינוי במצב מלבד הבדיקה הפיזית היא שונה.
אינני שואל כלל על רמת הכאב בלקיחת האנמנזה מכיוון שאין לי שימוש באינפורמציה הזו. אותי מענין השינוי במצב. ה- Δ.
כדי לדעת אם יש שינוי ומידתו אני שואל שתי שאלות:
1. האם יש הטבה, החמרה או שאין שינוי.
2. במידה ויש הטבה, אני ממשיך ושואל מה השתפר. לאחר 3-4 טיפולים אני מבקש לדעת מה מידת השיפור באחוזים.
שיטת המעקב באחוזים
כאמור לאחר 3-4 טיפולי אני מתחיל לבקש מהמטופל להעריך את מידת השיפור באחוזים. חלק מהמטופלים מתקשים בתחילה לתת תשובה ואז אני מחדד את השאלה: תתייחס לבעיה שאיתה הגעת כאל 100%, כמה אחוז נשארו עכשיו? אם הוא עדיין מתקשה להשיב אם זורק לו עוגן: האם יש שיפור של 50%? כאן כמעט כולם מבינים ועונים. צריך להבין שאין שום חשיבות לאחוז המוחלט אלא רק היחסי לתשובה הקודמת. אבל השימוש באחוזים הוא הרבה יותר ממדד להתקדמות בלבד. בשלב מסוים, למשל, אם התשובה היא שהגענו לדוגמא ל70% שיפור אני שואל: 1. פרט ממה מורכבים ה70% שיפור. 2. וחשוב יותר: ממה מורכבים ה 30% שנשארו? מה חסר כדי להגיע ל100%? התשובה נותנת לי תמונה ברורה למדי מה צריך עוד לעשות כדי להמשיך ולשפר וזאת כמובן בנוסף לבדיקה הפיזית.
כלומר, עד כאן נתנה לנו שיטת האחוזים מספר כלים להערכת המצב: 1.האם יש שיפור ובאיזו מידה. 2. מה השתפר. 3. מה עוד צריך כדי להמשיך ולשפר.
אך יתרונות השיטה לא מסתיימים כאן. שיטת האחוזים נותנת לנו כלי מצוין כדי להחליט מתי לסיים טיפול. עם הגענו ל100% ודאי שיש לסיים. אבל, גם אם לא, והגענו לדוגמא ל 80% שיפור והמספר הזה חוזר על עצמו שוב ושוב ב 2-3 הטיפולים הבאים, נגיע באופן טבעי והגיוני למסקנה שזה מה שאפשר ונסיים את הטיפול. זה עוזר גם במצבים בהם המטופל לא מקבל את "רוע הגזרה" של סיום הטיפול, ואנחנו משוכנעים שיש לסיים, ואין לנו דרך להמשיך ולשפר את מצבו. כאן יש שתי אפשרויות: או שהוא ממשיך להשתפר ואז מגיעים ל100% ומסיימים. או, שאין תזוזה באחוזי השיפור ואז יש לנו ולמטופל אינדיקציה ברורה שהגיע הזמן להיפרד.
ולבסוף, עם סיום הטיפול, אני רושם לעצמי בצורה ברורה כמה השתפר המטופל ובכמה טיפולים באופן הבא: 80/9 כלומר , הוא סיים את הטיפול עם 80% שיפור ב 9 טיפולים.
רישום כזה יכול לתת מדד טוב ליעילות הטיפול ואפילו לעבודות מחקר הבודקות את היעילות של גישות טפול שונות.
סניף הרצליה
רחוב ארלוזרוב 28
חניה סמוכה ללא תשלום ברחוב הפיוס או בגבעת החלומות

לזימון תור קופ"ח מכבי
טל': 072-2146470

לתור פרטי וביקורי בית
טל': 072-2159087
טל' בסניף: 072-2146471
פקס: 072-2146472

Please publish modules in offcanvas position.

צור קשר
סניף ראשי: 03-9626682