פיזיותרפיה ואלקטרותרפיה

הטיפול במכשירים שונים: TENS ,אולטרה סאונד, כריות חימום, גלים קצרים, לייזר, מכשירי מתיחה למיניהם, בריכות מערבולת ועוד, הם התקלה החמורה ביותר והמכשול החמור ביותר בביסוסה של הפיזיותרפיה כמקצוע אפקטיבי מדעי ולגיטימי במשפחת המקצועות הרפואיים. התקלה אינה בכך שהשימוש באמצעים אלה גורם נזק למטופל, וייתכן שחלקם יכולים אפילו לתרום משהו (זניח ברוב המקרים) לטיפול. התקלה נובעת מכך, שיש לפיזיותרפיסט מגוון של אמצעים לעשות פסאודו – טיפול, כמעט חסר ערך, ללא צורך בהשקעת מחשבה ובהוכחת האפקטיביות של הטיפול. אין זה אומר שלא עשויה להיות, פה ושם, הצדקה לשימוש במי מהאמצעים הנ"ל, בעיקר לצורך הפחתת כאב, הורדת נפיחות וגירוי שרירים שעברו אינהיביציה או דנרווציה.
ההתנגדות החריפה שלי לשימוש באלקתרותרפיה בטיפול הפיזיותרפי, אינה עקב ויכוח על האפקטיביות של טיפול X בבעיה Y , אלא עקב השימוש לרעה באלקטרותרפיה . "בשימוש לרעה " אני מתכוון לכך, שפיזיותרפיסטים משתמשים באלקטרותרפיה מהסיבות הלא נכונות – קודם כל והחמור מכל, כדי להספיק לעשות יותר טיפולים ביחידת זמן. כלומר, בחירה באמצעי טיפול מסיבות כלכליות ולא רפואיות. סיבות נפוצות נוספות יכולות להיות עצלות ,רתיעה ממגע פיזי עם המטופל, והסיבה שלדעתי היא הנפוצה ביותר – אי שליטה בטכניקות טיפוליות אפקטיביות באמת, הדורשות ידע, מיומנות, ניסיון והשקעת זמן גדולה יותר בטיפול עצמו. הסיבה האחרונה, ברמת חומרתה, היא כניעה לדרישת המטופל לקבל טיפול כזה או אחר והמטפל, על אף שאינו חושב שהטיפול החשמלי אפקטיבי ,מבצע אותו כדי להימנע מעימות עם המטופל.
יש בידי מספר רב של דוגמאות שיכולות להדגים באופן מוחשי את הבעיה. נסתפק בשתיים.
לפני שנים רבות (מאוד) בהיותי עדיין סטודנט לפיזיותרפיה, עשיתי התנסות קלינית במרכז רפואי גדול של אחת מקופות החולים. במרכז היה מכון פיזיותרפיה גדול, ובקומה מעליו היה "חדר חשמל". זה היה אולם גדול, שבו היו ערוכים בשורות כ 20 מכשירי אלקטרותרפיה מסוגים שונים: גלים קצרים, אולטרה סאונד, TENS , וכו'. על המחלקה ה "רפואית" הזו שלטה ביד רמה גברת נכבדה, שהשכלתה הרפואית הייתה לא ברורה. היא לא הייתה פיזיותרפיסטית ,ולא אחות, וכפי שסופר לנו היא הגיעה מאחת מארצות מזרח אירופה עם הכשרה של "אחות חשמל". "אחות חשמל" התרוצצה בין המכשירים השונים ,חיברה וניתקה את המטופלים בלי שיהיה לה מושג ,וגם לא עניין, ממה סובל המטופל. המכון שלמטה היה שולח פיזיותרפיסטים, בעיקר אותנו הסטודנטים, לעשות תורנות בחדר החשמל. אני חושב שזרע האפיקורסיות שלי בנושא האלקטרותרפיה נבט שם, כאשר קיבלתי לטיפול מטופל קשיש עם הנחייה לעשות לו טיפול אולטרה סאונד לברך. לא צוין בשום מקום לאיזה חלק של הברך, ולא פרמטרים של עוצמה ,תדירות, זמן,או אבחנה. כך, בעודי מורח ג'ל על ברכו באמצעות מכשיר האולטרה סאונד סיפר לי האומלל שהוא נסע כשעה באוטובוס כדי להגיע לטיפול, חיכה כשעה וחצי לתורו ( לקבל 5 דקות מריחת ג'ל בעזרת מכשיר האולטרה סאונד) ואני מניח שהייתה צפויה לו עוד כשעה נסיעה חזרה לביתו .
האם פסו " חדרי החשמל" ו "אחיות החשמל" מנוף הפיזיותרפיה ?
ומכאן לדוגמה השנייה. לפני שנים רבות, זמן קצר לאחר שפתחתי את המכון שהפך ברבות הימים לחברת ד.ק.ל פיזיותרפיה, סיפר לי חבר פיזיותרפיסט, בעל מכון בעצמו, שאחת מקופות החולים פנתה אליו בהצעה שיקבל מטופלים שלה. כשעלה נושא המחיר נדהם הפיזיותרפיסט מהסכום המגוחך שהציעו לו. את ההיגיון שמאחורי המחיר הזעום הסבירה לו נציגת הקופה כך – אם רופא מפנה אליך מטופל לאולטרה סאונד, כמה זמן לוקח הטיפול ? חמש דקות ? תוכל לעשות כעשרה טיפולים כאלה בשעה והרי לך שכר נאה לעמלך. הפיזיותרפיסט סרב להצעה בנימוס וברבות הימים שגשג ופרח המכון שלו, אולי דווקא כיוון שסרב להצעת הקופה ודבק בטיפול מקצועי ואיכותי.
כדי להסיר ספק ולמנוע פגיעה ב "חפים מפשע", אומר: לא כל שימוש באמצעים הנ"ל הוא פסול, ואני עצמי במקרים נדירים ובודדים משתמש בהם. גם מי שמשתמש באלקטרותרפיה באופן נרחב יותר ,אבל עם כוונות טובות , לא צריך להרגיש עצמו נפגע. אבל, כאמור, השימוש הבלתי ראוי עדיין נרחב ביותר ( אם כי , יש לומר, במגמת ירידה). זה גורם לכך שמטופלים ימשיכו לסבול מבעיות שונות כשיש פתרון לבעייתם. זאת בשעה שהפיזיותרפיסט שמטפל בהם נוקט בטיפול לא אפקטיבי מהסיבות שזה עתה הזכרנו.
אני מניח, שלא מעטים מעמיתי הפיזיותרפיסטים ירגישו עצמם נפגעים מדברי אלה. להם אומר: "נאמנים פצעי אוהב". ( משלי כז ו)