למה אנשים מאמינים שהם לא מצליחים לרזות

יש לי עצמות כבדות
מבנה גוף רחב מתבטא בכתפיים רחבות או אגן גדול (ונגד הגנים באמת אין הרבה מה לעשות) אבל משקל עצמות השלד אצל רוב בני האדם די דומה, כ 7 ק"ג בממוצע. אפילו אצל אנשים שסובלים מאוסטאופורוזיס (“בריחת סידן") השלד שוקל רק עד 2 ק"ג פחות. לכן משקל העצמות לא יכול להסביר עודף של 10 קילו. הבשורה הטובה היא שגם אנשים עם מבנה גוף רחב יכולים לרדת במשקל, הם פשוט אף פעם לא יהיו ממש צנומים.

יש לי הורים שמנים
מי שהוריו בעלי משקל עודף הוא אכן בעל סיכוי גדול יותר להיות שמן. המחקרים מראים שלילד שהוריו שמנים יש 40% עד 80% סיכוי להיות שמן בעצמו. האם צריך להתייאש מראש? כמובן שלא! שיפור הסביבה, הרגלי האכילה והתנהגויות האכילה יכולים לעזור לשמור על הבריאות ואפילו על משקל תקין ועדיף להתחיל בגיל צעיר. אדם מלא שאוכל בריא ומתעמל יכול להיות בריא יותר מאדם רזה שאוכל "שטויות" ולא זז.

יש לי בעיה בבלוטת התריס
בלוטת התריס הממוקמת הצוואר מפרישה את ההורמון תירוקסין שאחראי לוויסות קצב חילוף החומרים בגוף. תת פעילות של הבלוטה אכן יכולה לגרום להשמנה וקושי בירידה במשקל וגם לעליה ברמות הכולסטרול בדם, אפילו אם לא אוכלים הרבה. כדי לדעת שזו אכן הסיבה צריך לעשות בדיקות אצל רופא המשפחה, ולאחר שמאבחנים את הבעיה ניתן, בעזרת טיפול תרופתי, לאזן את פעילות הבלוטה. לאחר שבלוטת התריס מאוזנת אפשר גם להתחיל לחשוב על ירידה במשקל.

יש לי חילוף חומרים איטי
חילוף חומרים זה בעצם הקלוריות שהגוף שורף במצב של מנוחה כדי לבצע את הפעולות הבסיסיות ביותר כמו נשימה, פעילות הלב ופעילות המוח. יש אנשים שקצב חילוף החומרים שלהם איטי יותר מאחרים, אבל זה לא אומר שצריך להרים ידיים. פעילות גופנית גורמת לשריפת קלוריות בזמן הפעילות וגם לעליה בקצב חילוף החומרים בשעות שלאחר הפעילות. פעילות גופנית סדירה שמביאה לעליה בכמות השרירים בגוף תגרום אפילו להגברה בקצב חילוף החומרים במנוחה.

אין לי כח רצון
רבים מבלבלים בין הרצון לרדת במשקל לבין האמונה שכדי לרזות צריך להימנע מאוכל שאוהבים או להפחית עד מאוד את הכמויות. חלק מהאנשים שאומרים לי "אין לי כח רצון" מתכוונים בעצם שקשה להם לאכול מעט מדי, וזה טבעי והגיוני. רעב ואכילה הם דחפים בסיסיים: אנחנו חייבים לאכול כדי לחיות. אי אפשר להתמודד מול דחפים כאילו בעזרת הימנעות מאכילה. ירידה במשקל יכולה להצליח רק אם אוכלים עד שהגוף שבע (אבל בלי להתפוצץ), אוכלים אוכל שעושה הרגשה טובה (ולא רק "מה שצריך") ולא נמנעים לגמרי ממאכלים שאוהבים.